מיסוי פורטוגל, הרקע לאמנה בין ישראל ופורטוגל

הרקע לכריתת אמנות המס ישראליות

מיסוי פורטוגל

בשנת 2003 חל מהפך בגישת המיסוי הישראלית והתרחש מעבר משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי פרסונלית (או, ליתר דיוק, לשיטה המשלבת בין השתיים). במסגרת השיטה הטריטוריאלית שהיתה נהוגה משך עשרות שנים, חויבו במס רק הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. עם התמורות שחלו בעולם העסקים והמסחר הבינלאומי, התבססה הכדאיות שבמעבר לשיטת מיסוי פרסונלית, על בסיס תושבות, שלפיה תושבי ישראל חייבים במס בגין הכנסותיהם גם בישראל וגם בעולם. נוסף על כך ממוסות גם הכנסות שמקורן בישראל, המופקות בידי מי שאיננו תושב ישראל. בכך למעשה הורחב בסיס המס בישראל.

עבור תושבי ישראל, מבחינה מיקרו כלכלית, הדבר עלול ליצור נטל מסים עודף; תושב ישראלי אשר לו הכנסות מפעילות כלשהי במדינה אחרת, אפשר וימצא עצמו מחויב הן בתשלומים לרשויות המס בישראל מתוקף היותו תושב המדינה, והן בתשלומי מס במדינה האחרת, אשר לה חוקי מס משלה החלים על כל העוסקים בתחומיה. אי לכך מובן כי פעילות עסקית שמתוכננת כראוי, תיעשה רק לאחר שהיבטי המיסוי נלקחו בחשבון והכדאיות בה חושבה לאשורה, שכן כפלי מס יכולים להגיע לשיעורים גבוהים מאוד ואף להפוך עסקאות מרווחיות להפסדיות.

על מנת להתמודד עם קושי זה הרובץ על יזמים ואנשי עסקים, ומתוך השאיפה לשמור על ישראל כמדינה אטרקטיבית למשקיעים, נחתמו יותר מ-50 אמנות מס בין ישראל לבין מדינות אחרות. האמנות למעשה נושאות תפקיד כפול; תכליתן היא גם להסדיר את חלוקת המסים בין המדינות לפי כללים ברורים, וגם להנהיג שקיפות מידע בין המדינות על מנת למנוע העלמות מס והתחמקות משילומם על פי דין. בגלל אופיין הבינלאומי, לעתים לא נדירות אמנות המס גוברות על החוק הפנימי במדינה ובכוחן לכפות סידור אחר מזה שמשתמע ממנו.

לכתבה נוספת לגבי ויזת זהב ליחצו כאן

הרקע לכריתת אמנת המס בין ישראל לבין פורטוגל

אמנת מס ישראל פורטוגל

אמנת מס ישראל פורטוגל

 

כאמור, כפל המס עלול להוות נטל כבד על הנישום, ולכן לתושבי ישראל לרוב רצוי להעדיף מדינה החתומה על אמנת מס, לצרכים עסקיים. אמנות המס אינן זהות אך חלקן הגדול נגזר ממודל אמנת ה – OECD ומסיבה זו לרובן בסיס משותף. כזו היא גם אמנת המס בין ישראל לפורטוגל, או בשמה המלא, “אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפורטוגלית בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס, בזיקה למסים על הכנסה”. אמנה זו נכנסה לתוקף בשנת 2008 ומאז היא מסדירה ומחלקת את תשלומי המס בין המדינות, בכל הנוגע להכנסות ישראלים בפורטוגל ולהיפך. האמנה חלה על הכנסות יחידים וחברות, על הכנסות מרווחי הון, מסחר במקרקעין וכיו”ב.

ראשית עוסקת האמנה בהבחנה מיהו תושב של איזו מדינה. קביעה זו איננה תמיד קלה ופשוטה, ונתונה למספר מבחנים הדרגתיים (לא מצטברים); אם אדם נוהג לשלם מס בישראל בשל מגוריו בישראל, או בשל מקום ניהול עסקיו, הרי הוא תושב ישראל לעניין האמנה. אם הוא תושב שתי המדינות לפי עיקרון זה, יש להגדירו כתושב המדינה שבה ביתו הקבוע, ואם בשתי המדינות יש לנישום מגורי קבע, יש לבחון היכן מצוי מרכז חייו לפי מבחן “מרכז האינטרסים החיוניים”. אם מבחנים אלה לא העלו תשובה ברורה, יבחן היכן נוהג האדם לגור, ואם עדיין לא ניתן לקבוע מהי מדינת מושבו, יקבע כי הנישום הוא תושב המדינה שבה הוא נחשב לאזרח. לבסוף ומשמוצו כל המבחנים הנ”ל ללא הועיל, יגיעו המדינות להסכמה ביניהן בעניין.

תוכן האמנה 

במסגרת האמנה נקבע כי הכנסה שמפיק תושב ישראל ממקרקעין בפורטוגל, למשל מהשכרתו, ניתנת למיסוי בפורטוגל, ולהיפך, כתמונת ראי. גם שימושים אחרים במקרקעין הפורטוגלי בידי ישראלי, ניתנים למיסוי על ידי רשויות פורטוגל.

עוד נקבע באמנה כי עסק ישראלי שאין לו מושב קבע בפורטוגל, לא ימוסה בפורטוגל אלא רק בידי רשויות המס הישראליות. עסק שמחזיק במושב קבע בפורטוגל, חלק מהכנסותיו כן ימוסו בידי הרשויות הפורטוגליות (העסק יופרד לחלקו הישראלי ולחלקו הפורטוגלי לצורך חישוב המס, בשיטה שתחזור על עצמה מדי שנה ושנה). האמנה מספקת מענה גם למצב בו מקום הקבע של העסק הוא על כלי ימי (כמו אונייה), ובעבור מצב זה נקבע כי העסק יחשב לכזה השייך למדינה שבה נמל הבית של הכלי הימי. גם סעיפים אלו, כמובן, תקפים לישראל ולפורטוגל באופן סימטרי.

מס השקעה פורטוגל

מס השקעה פורטוגל

לעניין תשלום דיבידנדים, למשל, נקבע כי דיבידנד שמשולם לתושב פורטוגל על ידי חברה ישראלית, או כזה המשולם לתושב ישראל על ידי חברה פורטוגלית, אפשר וימוסה הן על ידי ישראל והן על ידי פורטוגל, אולם בשיעורים מוגבלים שתקרתם נעה לפי תנאי התשלום וזהות המעורבים. גם ריבית המשולמת מישראל לתושב פורטוגל, וההיפך, ניתנת למיסוי בשתי המדינות, בשיעורים מוגבלים. המונח ריבית לצרכי האמנה מתייחס להכנסות מתביעות חוב, לרבות אג”ח.

משכורות ושכר עבודה ששולמו לתושב ישראל בגין עבודה שביצע בפורטוגל, ניתנים למיסוי על ידי רשויות פורטוגל אם הנישום שהה בה 183 יום לפחות בשנה הקלנדרית הרלוונטית. ולא, לא תוכל פורטוגל למסות את הכנסותיו. חריגים לכך הם למשל שחקנים, בדרנים וספורטאים. לגבי חוקרים ומדענים, למשל, נקבע כי יהיו פטורים ממס במדינה שאליה עברו, במקרה של מעבר בין המדינות לצרכי מחקר. חשוב להבחין קצבאות ממשכורות ולציין כי קצבאות ימוסו רק בידי מדינת המקור, המשלמת אותן לנישום. הכנסות אחרות יוכלו להיות ממוסות בידי שתי המדינות.

במקרה בו תושב פורטוגל מפיק הכנסה אשר בהתאם לאמנה ניתן לחייבה במס בישראל, פורטוגל תנכה מתשלומי המסים את אלו ששולמו לישראל (אך לא יותר מגובה המס הפורטוגלי שהיה מוטל אלמלא ההסדר). עיקרון זה חל גם במקרה ההפוך, ובכך למעשה נמנעים כפלי המס בין ישראל לפורטוגל ומתאפשר מסחר חופשי ועידוד עסקאות והשקעות הדדיות בין המדינות.

 

להורדה תוכן האמנה הישראלית : להלן הגרסות לגבי מיסוי פורטוגל בעברית ובאנגלית זמינות להורדה:

שגרירות פורטוגל תרגום עברית

מיסוי פורטוגל , אמנת ישראל

מיסוי פורטוגל האמנה באנגלית

 

עוד כתבות בנושא