יהדות יוון וגירוש ספרד

רבים ממגורשי ספרד, הגיעו ליוון וקבעו את משכנם באי רודוס. התקיימה שם קהילה מפוארת לצד שמירה על המסורת. מלחמת העולם השנייה קטעה את רצף הדורות. כ-80,000 יהודים ממגורשי ספרד היו שם עם פרוץ המלחמה. האם המשפחה שלכם הגיעה מיוון?

קהילת יהודי יוון, היא מהוותיקות הידועות באירופה.

כבר במאה השלישית לפני הספירה, היו יהודים ביוון.

השורשים של קהילות אלה, מגיעים עד חורבן בית ראשון. חלק הגיעו אחרי חורבן בית שני מבבל.

חלקם הוגלו לרומא, חלקם אף שימשו כעבדים והתפזרו באירופה הן כונו ע”י יהודי אירופה  “הרומנאניוטים” והתפללו בנוסח שהיה במשך דורות רבים, נהוג בבית המשפט.

עם גירוש ספרד בשנת 1492, הגיעו רבים מהם ליוון.

הם חיו תחת השלטון העותומני ואחר כך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, תחת שלטון יווני. גירוש ספרד התקיים, על רקע סירובם של היהודים לקבל את הצו של המלך פרדיננד השני ורעייתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ששלטו בספרד.

הצו הורה ליהודים להתנצר ולהמיר את דתם או לעזוב, וכך עשו רבים והגיעו ליוון.  חלקם “התנצר” לכאורה ועד היום חיים בארץ צאצאיהם של אותם אלה שכונו אנוסים.

View of Oia, Santorini

 

התחנה הראשונה ביוון -רודוס

רובם של המגורשים מספרד התיישבו באי רודוס וייסדו במקום קהילה יהודית ספרדית.

השלטון העותומני שלט אז ביוון ותחת שלטון זה, קיבלה קהילת יהודי יוון יחס הוגן. במאי 1912 ערב מלחמת העולם השנייה חיו ברודוס כ-6000 יהודים והחל הכיבוש האיטלקי.

לקהילה זו ביוון הייתה היסטוריה מפוארת ואף בנימין מטודלה מדווח בכתביו כי מצא כבר בסוף המאה ה-12 קהילה של 400 יהודים.

הרב עובדיה מברטנורא שביקר באי, ציין אף הוא את השכלתם של היהודים.

הרובע היהודי ברודוס “ג’ודריה- La Juderia

בשנת 1522 נכבש האי ע”י סולימאן הראשון סולטן האימפריה העותומנית שכאמור, הטיב עם הקהילה היהודית. גם שלמה אבן יחיא משושלת בני חייא ממגורשי פורטוגל הגיע דרך פיזה באיטליה לרודוס ונפטר שם בשנת 1533.

שמו של הרובע היהודי ברודוס היה גו’דריה. בחסות השלטון העותומני הם המשיכו לגור בין חומות העיר.

במקום פעלו שישה בתי כנסת וישיבות של תורה. היהודים עסקו במלאכות שונות החל מרפואה, אריזה, מסחר, ייצור כלי נשק ועוד. בתמיכת הממשלה האיטלקית, הוקם ברודוס בית מדרש לרבנים.

במקביל התפתחו קהילות יהודיות נוספות בסלוניקי, צפון יוון, קסטוריה, וולוס ועוד.

עלילת הדם נגד היהודים בשנת 1840

בשנת 1840 התעוררה עלילת דם נגד היהודים, עם טענה על רצח נער נוצרי למטרות פולחן.

האשמה הגיעה מצדה של הקהילה היוונית האורתודוכסית.

העלילה זכתה לגיבוי מצד כמה קונסולים של מדינות אירופה כמו: אוסטריה, צרפת, בריטניה, שבדיה וכמובן יוון ואף השלטון העותומני שנדרש לסוגיה זו כבר קודם, והכחיש את הבסיס העובדתי של עלילות הדם, תמך בהאשמה.

הקהילה היהודית ברודוס פנתה לבקש עזרה מהקהילה היהודית בקונסטנטינופול (היום איסטנבול) שהעבירה ערעור מיוחד לממשלות באירופה, ובו גינו את עלילת הדם.

בעקבות כך, נוצר קונצנזוס שתמך בחפותה של הקהילה. נערכה חקירה רשמית וביולי 1840 נקבעה חפותה של הקהילה היהודית.

במלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-80,000 יהודים ממגורשי ספרד

כאשר בא השלטון העותומני לקיצו, ירדה הקהילה היהודית מגדולתה, וחלקם של היהודים עזב את האי. עם הנהגת חוקי הגזע באיטליה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזבו את יוון רובם של היהודים. מי שלא עזב, הועלה על מעבורות משא בדרך לאושוויץ.

ביוון חיו אז כ-80,000 איש שהנם מגורשי ספרד במקומות כמו: רודוס, סלוניקי, קוואלה, ביאנינה, טריקלה, קסטוריה, אתונה, וולוס, בלקיס פלורינה ולאריסה.

 

אזרחות ספרדית- תיקון עוול היסטורי

בשנת 2015 החליטה ממשלת ספרד להעניק אזרחות למגורשי ספרד.

בעקבות החלטה זו הצטרפה גם פורטוגל אליה הגיעו חלק גדול מהמגורשים. בארץ חיים היום צאצאיהם של אותם מגורשים, הזכאים לתיקון העוולה ולקבלת אזרחות פורטוגלית או ספרדית.

עוד כתבות בנושא